במקור אני בכלל ביולוגית עם תואר שני מחקרי. שנים עבדתי בביוטק בחברה קטנה ובהמשך ניהלתי מעבדה במכון ויצמן, אבל כל הזמן הרגשתי שזה לא מספיק. למדתי ביולוגיה כדי לחקור מחלות ולגלות תרופות חדשות וכך לעזור לאנשים הסובלים מכאב וקושי, אבל זה לא היה פשוט כמו שזה נשמע. ברוב המחלות לא לגמרי מובן אילו תהליכים מתרחשים בגוף, ומציאת תרופות חדשות הוא תהליך ארוך ומייגע.
כשנולד בני הבכור הוא סבל מאוד מדלקות אוזניים חוזרות. בהמשך גם התחיל התקף שיעול סטרידור (שיעול נבחני) שלא נגמר, וגמר אותנו לגמרי. לא ישנו בלילות גם מדאגה וגם בגלל השיעול עצמו, והקטנצ'יק (שהיום הוא כבר ממש גדול) סבל מאוד.
דרך המלצות הגענו למדקר ילדים מופלא שבטיפול אחד העלים לחלוטין את השיעול שלא חזר מאז. הילד השתעל שיעול ענקי אחרי הטיפול ושיחרר המון המון ליחה ומאותו רגע חזר לנשום רגיל ואפילו ישן לילה שלם. המשכנו בטיפולים עבור האוזניים ומאותו יום לא היו יותר דלקות אוזניים ולא קיבלנו יותר טיפול אנטיביוטי.
זה היה מדהים, ובתור חוקרת ממש רציתי להבין איך זה עובד, אבל הייתי שקועה בתוך העבודה והטיפול בילד ואיכשהו זה התמסמס.
כשנתיים לאחר מכן עברתי תאונת דרכים שהותירה אותי עם כאבים קשים ונכות. לרפואה הקונבנציונלית לא היה מה להציע לי, התרופות והפיזיותרפיה עזרו ממש מעט, והרופאים היו מאוד פאסימיים. בשלב זה שוב פגשתי את הטיפולים המשלימים. הפעם אלו היו טיפולי דיקור ושיאצו שעשו הבדל מטורף ברמות הכאב והחזירו אותי לתפקוד כמעט מלא תוך זמן קצר.
הפעם כבר הייתי חייבת להבין איך זה עובד. גיליתי בשיטוט באינטרנט שיש מסלול של רפואה סינית של האוניברסיטה העברית, מסלול של 4 שנים שמתקיים בפקולטה לחקלאות, ליד הבית שלי, דבר שאפשר לי לשלב עבודה, משפחה ולימודים. מבחינתי זה היה סימן שזה הכיוון והמקום ללמוד ולהבין איך הפלא הזה עובד.
אני מודה שהגעתי סקפטית לחלוטין ללימודים עצמם והופתעתי ממש כמה הרפואה הסינית מסבירה בפשטות ובבירור כל מיני כאבים ומכאובים ומחלות שונות, ונותנת כלים יפים ופשוטים להקל על החיים. אני כל כך שמחה על השינוי שעשיתי בחיי, ומודה על כך שיש לי את הכלים לעזור לכל כך הרבה אנשים בדרך.
